פרוטוקול ועדת תכנון 30.12.10
נוכחות: גלית שחר, תמר נבו, יסמין דמאיו, סימה אורפז, ענת ציקוני, דליה סולוזו'ן, סטלה קפליושניק, עירית עלדור שפירא, שלי מגבר, לירז אסיף, ויוי מנדלווי, רות גור.
נושא 1- שיתוף ילדים בו. תכנון.
הדעה של הצוות היא שיש לשתף את הילדים בישיבות של ו. תכנון. משמעות ביה"ס הינה שיתוף מלא של הילדים. נכון יהיה לקיים דיונים מקדימים עם הילדים על מנת שיגיעו מוכנים לדיוני הועדה עם המבוגרים.
§ בחטיבה הצעירה: אם יזיזו את שעת הישיבה חלקם ירצו לבוא. הילדים ירצו להיות מעורבים בתכנון השיעורים. לא חושבים שצריכים להיות בכל הישיבות אלא בחלקן. צריך שיסבירו את המושגים לצעירים, וחשוב שיבינו שהילדים רוצים להשפיע. יש כ- 12 ילדים שרוצים להגיע. בחט"צ חושבים שילדי הגן צעירים מכדי להשתתף.
§ בחטיבת ג'-ד': מאוד רוצים להשתתף. העסיקו אותם הקשיים הטכניים – באיזו שעה? איך יגיעו? וגם הקשיים בשיחות עם הורים – שהשפה גבוהה ושהם מושפעים מההורים שלהם. מכך הם הגיעו למסקנה שצריך שיהיה להם דיון מקדים של הילדים בלבד.
§ בחטיבת ה'-ו': חושבים שרק ילדים מה' ומעלה צריכים להשתתף.מציעים שיהיו נציגים של החטיבה בוועדה. באחריות הנציגים לארגן את ו. תכנון בחטיבת ה'-ו' וגם ללכת לחטיבות הצעירות יותר ולעשות איתן את התהליך.
§ בחטיבה הבוגרת: לאפשר לכל מי שרוצה להגיע. נכון שיהיה גם תהליך בבוקר.
ההמלצה: ועדת תכנון מזמינה את כל חברי/ות קהילה לדיוני הערב- ילדים, הורים וצוות. בנוסף, יתקיים תהליך מקביל בחטיבות ובכך יתאפשר לילדים נוספים להיות מעורבים.
נושא 2 –זכות ההצבעה בין משתתפי הוועדה:
בעלי זכות הצבעה בוועדה הם מי שמתחייבים ומגיעים לכל ישיבות הועדה.
עלתה מחלוקת בעניין חלוקת זכות ההצבעה והועלו הצעות שונות כונסו ל 3 הצעות המבטאות את שלושת האפשרויות:
1. תינתן זכות הצבעה לפי היחס הבא: 1/3 צוות, 1/3 הורים, 1/3 תלמידים
(בוגר וצעיר). ובמספרים – 2 צוות, 2 הורים, 2 תלמידים/ות.
2. תינתן זכות הצבעה לפי היחס הבא: 40% צוות, 40% הורים, 20% תלמידים.
ובמספרים- 2 צוות, 2 הורים, 1 תלמיד/ה.
3. תינתן זכות הצבעה לפי היחס הבא: 50% הורים, 25% צוות, 25% תלמידים.
ובמספרים: 4 הורים, 2 צוות, 2 תלמידים/ות.
עקרונות נוספים בעניין ההצבעה בוועדה:
X במידה שלא יגיעו ילדים לישיבות תת ועדה – בעלי זכות ההצבעה יהיו חצי צוות וחצי הורים.
X במידה שיגיעו יותר מהנדרש, הורים קבועים או ילדים קבועים, הם עצמם יקבעו בתוכם מי יהיה בעל זכות ההצבעה.
X כדאי שיהיה נציג אחד מכל חטיבה בישיבות תת הועדה.
X כמו כל חבר קהילה, גם הילדים יוכלו להגיע לישיבות הועדה באופן מזדמן. מי שרוצה שתהיה לו זכות הצבעה, גם ילד/ה , יצטרך להגיע באופן רצוף.
ההמלצה: נושא חלוקת זכות ההצבעה עורר מחלוקת והומלץ להעלותו לפרלמנט ולהקדיש לו זמן. הנושא יעלה לפרלמנט לדיון ללא הצבעה ושבוע לאחר מכן יעלה להצבעה, יחד עם נוהל העבודה של ועדת תכנון.
נושא 3 - מי אמור לייצג את עמדת התלמידים מתוך הדיונים בחטיבות?
סוגיה נוספת בה עסקנו היא האם נציגי התלמידים שיגיעו לדיוני הערב של ועדת תכנון מייצגים את עמדתם האישית או את עמדת החטיבה שלהם?
ההמלצה: כשם שהורים מייצגים את עצמם, כך גם ילדים ייצגו את עצמם. חברי הצוות שיגיעו לדיונים יהיו אחראים להעביר את עמדות התלמידים והחטיבות.
בהצבעה, כל אחד יצביע לפי מה שחשוב לו עצמו.
נושא 4 – קביעת נוהל העבודה של ועדת תכנון
נוהל העבודה מבוסס על נוהל שנקבע בפרלמנט ב 22/02/08 .
הנוהל החדש שיעלה לאישור הפרלמנט:
ועדת תכנון תפעל על פי נוהל העבודה הבא:
· ועדת תכנון תמנה מספר מאוזן של הורים, אנשי צוות וילדים שיהיו בעלי/ות זכות הצבעה.
במידה שיגיעו פחות ילדים מאנשי צוות או הורים, לא יוגבל מס' אנשי הצוות / הורים בהתאמה למס' הילדים.
· כל מי שמעוניין מתוך הקהילה להצטרף לאחת מן הישיבות מוזמן להשתתף בדיון, אך לא יהיה בעל/ת זכות הצבעה.
· ועדת תכנון תתמקד ב- 3 נושאים המצריכים שינוי / קידום / טיפול בביה"ס
· עם הקמת הועדה תתקיים פניה לקהילה לצורך איסוף צרכים בהתייחס לנושאי התכנון.
· בפגישה הראשונה של ועדת תכנון יובאו נושאי התכנון שהועלו על ידי צוות ביה"ס ויועלו נושאים נוספים בהתאם.
· הועדה תעבוד במסגרת 3 צוותי עבודה בהם תתקבלנה המלצות על פי הצורך בהצבעת רוב של בעלי הצבעה.
· לכל תת ועדה יהיה יו"ר שיהיה אחראי לפרסם את עיקרי הדברים לאחר כל ישיבת תת ועדה.
· במפגשי הקבוצות של התלמידים/ות יתנהלו דיונים מקדימים בנושאים בהם תתמקד ועדת תכנון. במסגרת מפגשי הקבוצות יתקיימו דיונים לגבי מטרות ועדת תכנון ומשמעות התכנון כתהליך שאינו רק בעל תוצאות מיידיות. המלצות התלמידים/ות יועברו לוועדה.
· במסגרת ישיבת הסיכום של כל תת ועדה ייקבעו המלצות, ותתקיים הצבעה לצורך קבלת החלטות. המלצות הצוותים תסוכמנה באופן ברור ב- 5 המלצות מתומצתות ופרוטות להמלצות יישומיות - אופרטיביות ועלויות.
· הועדה תביא את המלצות הצוותים המאוגדות לישיבת סיכום של הועדה. נושאים שלא יוכרעו באופן ברור יובאו לדיון בפרלמנט.
· הסכום המתומצת יפורסם לקהילה תוך ציון שבמידה ויהיו יותר מ-10 חברי/ות קהילה שיתנגדו להמלצה מסוימת, תועלה ההמלצה לדיון ואישור הפרלמנט או לחליפין תובא ההמלצה לדיון נוסף בועדת תכנון או במידה ומדובר בסוגיה עקרונית אפשרי שיהיה ערב למידה בנושא.
נושא 5 – הנושאים בהם תעסוק הועדה:
1. תת ועדה בנושא למידה:
א. מקצועות הליבה של בית הספר (עם התייחסות לתחומים הבאים: פתרון סכסוכים, חינוך סביבתי, כישורי חיים, דמוקרטיה, מורשת ישראל)
ב. למידה מתוקשבת ולימודי טכנולוגיה
ג. מדעים – יבדקו המלצות שנים קודמות ורק אם יש צורך בהמשך דיון.
הורים בתת ועדה: סטלה קפליושניק, רות גור,
2. תת ועדה בנושא מבנה החטיבות:
א. רב גיליות בבית הספר
ב. מבנה חטיבות וגודל קבוצות.
הורים בתת ועדה: טל אורן, שלי מגבר, דליה סולוז'ון
3. תת ועדה בנושא אקלים בית ספרי:
א. מנגנוני קבלת החלטות
ב.. האקלים הבית ספרי
הסעיף שעוסק בזמן פנוי של תלמידים יעבור לדיון בועדת חינוך
הורים בתת ועדה: תמר נבו, יסמין דמאיו
להמשך העבודה:
1. בהמשך לפגישה זו יתקיימו לתלמידים/ות מפגשים בהם ידובר על התהליך של עבודת הועדה, יועלו נושאים שעלו בוועדה, יאספו נושאים חדשים מהתלמידים/ות וכן יאספו המלצות התלמידים/ות בנושאי התכנון כפי שנקבעו בישיבת הוועדה. המלצות הילדים יובאו לדיון בצוותי העבודה הרלבנטיים.
2. להעביר לאישור הפרלמנט את הקמת ועדת תכנון ואת נוהל העבודה שלה.
3. המפגש הבא יתקיים ב 19/1 בשעה 18:00 בקבוצות נפרדות של תתי הועדה.
רשמה: ויוי
============================================================================
פרוטוקול ועדת תכנון תשע"א - ישיבה ראשונה
נוכחים: גלית שחר, רות גור, איגי ארם, תמר נבו, יסמין דמאיו, גליה, עדנה קוזין, ענת קציר, דליה סולוזו'ן, ויוי,עירית, סטלה.
תהליך העבודה: פורסים את הנושאים שחושבים שכדאי לקדם לשנה הבאה.
מתוך כל הנושאים מוצאים 4 תחומי על ומתחלקיםלתת- ועדות, הנפגשות 3-4 פעמים. בכל תת ועדה יש חברים קבועים שמקבלים את אישור הפרלמנט. בכל תת ועדה מגבשים המלצות ומצביעים עליהן. בסוף מקיימים מפגש סיום של כל חברי הועדה. כלתת -ועדה מציגה את המלצותיה ומתקיימת הצבעה של כל חברי ועדת תכנון על כל אחד מהסעיפים.
במהלך תהליך העבודה, לאחר כל פגישת תת- ועדה, מתפרסם תהליך העבודה של כל תת ועדה לתתי הועדות האחרות. לכל תת- ועדה מתמנה יו"ר.
מותר להשתתף כמשתתפים אורחים בכל אחד מהדיונים, ללא זכות הצבעה.
תתי הועדות כל אחת בהתאם לנושא שלה, פונה לילדים באופן שהיא מוצאת לנכון. חברי הצוות היו מביאים לילדים נושאים מתוך הועדה. עד כה התהליך עם הילדים היה לא מספק. צריך לחשוב איך משתפים את הילדים באופן משמעותי ומקביל.
עולה השאלה כמה הדיון בוועדה צריך להתייחס בעיקר למה שעולה מהילדים או שהמבוגרים הם אלה שמובילים את תהליך התכנון בביה"ס.
האם נכון שכל הישיבות יהיו בשעות הערב המאוחרות או שנכון להקדים, על מנת שהילדים יגיעו ויהיו שותפים באמת.
אולי כדאי להגביל את גיל המשתתפים מכיתה ה' ומעלה? זה יגדיר את רמת הדיון.
הילדים הצעירים לא תמיד מבינים את הדיונים, גם לחלק מההורים וגם לחלק מהילדים הבוגרים לא תמיד יש סבלנות לדיונים עם הצעירים.
לפעמים יש תחושה שהקול של הילדים חשוב יותר מקול ההורים, ובנוגע לועדת תכנון זה לא מדויק.
צריך לחשוב גם אידיאולוגית, הרצון לשתף את הילדים. מצד שני – צריך לחשוב על ההיבט הפרקטי, אם מזיזים את זמן ו. תכנון זה "יגמור" על שיתוף ההורים.
להורים יש צורך לנהל שיח מבוגרים, ללא ילדים, על הדברים.
צריך לדייק את אופן השיתוף עם הילדים.
יש לחשוב מה מטרות הועדה, לאן היא חותרת ובהתאם לקבוע את תכנון הועדה.
יש תחושה בקרב ההורים שכשעובדים עם ילדים צעירים, הדברים קורים מאוד לאט ומבחינת ההורים הזמן לא מצוי בשפע.
כדאי לבדוק מה קורה בבתי- ספר אחרים.
את שאלת אופן השיתוף של הילדים יש להעביר לדיון צוות וגם לדיון הילדים.
בנושא הקהילה יש תחושה שנכון להעביר את הדיון לועדת קשרי קהילה. יחד עם זאת, נראה מוזר שידברו על תקשורת בקהילה, מערכת היחסים בין הורים לצוות - ללא שיהיו שם הורים.
ולכן כדאי שכשמדברים בנושאים אלה יהיו דיונים אחה"צ בשיתוף הורים.
יש להוסיף לסעיף 2 בנושא הדרכת צוות: למידה טרוגנית.
- שווה לבדוק את המלצות הועדה משנים קודמות.
- נושא נוסף: מנגנוני קבלת החלטות בהקשר של שיתוף ילדים והורים. מתי מודיעים על הנושא בפרלמנט, אולי הצבעה בקלפי, אולי אפשרות לדיון מקדים. מה המשמעות של הצבעה פומבית. כיצד נכון לאכוף החלטות פרלמנט/ועדות . כששילוב הילדים נוסף לתוך הנושא הזה.
- נושא קהילה עובר לו. קשרי קהילה.
- נושא הדרכה פדגוגית לא יעלה לדיון אלא יעלה בישיבה האחרונה בנוגע לתיקצוב.