דבר המנהל לאירוע הזריחה תש"ף
קהילה יקרה, בוקר טוב!
הגענו הבוקר לביה"ס בשעה לא שגרתית, כשעוד חָשׁוּךְ
בחוץ. הילדים והילדות שזו להם פעם ראשונה, וַדַּאי נרגשים במיוחד. כך גם חברי
וחברות הקהילה החדשים. אבל גם הוותיקים נרגשים לשמור ולהמשיך מסורת זו. יש משהו מְרַתֵּק
וּמְסַקְרֵן ביציאה משגרה.
חוקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית הגיעו למסקנה (לאחר
מחקר בנושא) שאם אדם עושה כל יום משהו אחר או אפילו את אותה הפעולה אבל קצת אַחֶרֶת
– למשל, ללכת לביה"ס בדרך שׁוֹנָה, להגיע
לאותו היעד רק בדרך קצת אחרת, לפנות ימינה במקום שמאלה או להיפך – אפילו דברים
פשוטים כאלה – השינוי הקטנטן הזה, שרק הוא מודע לו – משפיע על הרגשתו לטובה.
אני מאחל לכולנו שגרה ברוכה וטובה מחד. ומאידך, שנאפשר לעצמו לצאת מהשגרה, לצאת מהקופסה,
להתיידד עם הָאַחֵר, לא לפחד מהשׁוֹנֶה. לְהִתְקָרֵב.
אני מאחל לכל אחד ואחת מכם שנה מלאה בזריחות במובן
המטאפורי. זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח.
תופעת טבע זו מסמלת משהו חדש, מסקרן, חיובי כמו "עיניים זורחות" – מְאוֹשֶר,
מִשִּׂמְחָה, מִסִּפּוּק .
מאחל שנדע להתמודד גם כשלא תמיד הכל זורח. שֶׁנַּחְכִּים וננצל סגירה
של כל דלת לפתיחת דלת חדשה. שנעשה שינויים קטנים שישפיעו עלינו לטובה. שנהיה
בריאים. שנשמח.
שנה טובה!
דבר המנהל לאירוע הזריחה תשע"ט
תפילה / לאה
גולדברג
לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַיי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁום,
לָדַעַת, לְייַחֵל, לְהִיכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
הבוקר השכמנו כולנו לקום
ולהתכנס לצפות ביחד בזריחה. התמקדנו באירוע המתרחש בעולמנו באופן יומיומי אבל במבט
אחר. לא מורגל.
יומיום, בתוך שגרת החיים של כל
אחד ואחת מאיתנו מתרחשים מלא דברים נפלאים שלא תמיד מקבלים תשומת לב והוקרה.
אני מאחל לכולנו ללמוד לעצור,
להבחין ולהוקיר את הדברים הפשוטים. אלה שכביכול מובנים מעליהם.
שנה טובה, רמי
דבר המנהל ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח
תלמידים יקרים,
צוות חינוכי, הורים ואורחים נכבדים,
היום כ"ז
בניסן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה אנו מתייחדים עם זכרם של ששת מיליון בני עמנו שנספו
בשואה.
אתמול כמו
בכל שנה בחרתי לראות את הטקס שפותח את יום
הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם, בכדי לשמוע את הסיפורים של ששת מדליקי המשואות
לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה. במהלך הטקס עלתה
ציפורה נהיר, ניצולת שואה ילידת פולין בת 88, כנציגת ניצולי השואה בטקס.
היא סיפרה את סיפורה המרגש על קורות משפחתה בתקופת השואה. אך מה שהרשים אותי והביא
אותי לראות שוב את הטקס ולצטט אותה, היה המסר שלה בסוף דבריה. אני מצטט
"למדתי שבמלחמה אנשים טובים איבדו לפעמים מצפן מוסרי, מבלי להבחין בכך. אני
בוחרת בראש ובראשונה לראות את האדם בגבה העיניים שווה ערך, הערך המקודש של החיים.
הסבל של העבר מזהיר אותנו שבעתיים, כל אדם נולד בצלם וזכותו שווה בעולם הזה, זו
התמצית והראשית של החברה האנושית להתקיים".
אנו
נמצאים בתקופה בה חיים בינינו פחות ופחות אנשים כמו ציפורה , אשר יוכלו לספר לנו
בגוף ראשון את אשר קרה להם. מוטל עלינו
לזכור את הדבר ולהילחם בכל אירוע שמוביל לפגיעה באנשים. יום זה עבורנו הוא סמל
וזיכרון לשאיפה המתמדת שלנו ליצור חברה אנושית, מוסרית, צודקת ובריאה.
חברה
המוכנה לקבל את המיעוטים שבה, את השונים שבה, ללא הבדל.
חברה
שתעמיד תמיד כנר לרגליה את הערכים הבסיסיים של כבוד האדם, ערך החיים וקדושתם וחופש
הבחירה.
ויקטור
פרנקל, ניצול שואה ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו כתב בספרו "האדם מחפש
משמעות":
"ניסיון
חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. אדם מסוגל לשמור על שארית
של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראים אלה של ערה נפשית וגופנית.
אנחנו שחיינו במחנות ריכוז יכולים לזכור את האנשים שהלכו בין הצריפים וניחמו
אחרים, חילקו את פיסת הלחם האחרונה שלהם. הם מהווים הוכחה מספקת לכך שאפשר לקחת
מהאדם הכל פרט לדבר אחד בלבד: האחרון מבין סוגי החופש של האדם – החופש לבחור את
דרכו"
אני מקווה
שכולנו נשכיל לבחור את דרכנו תוך שמירה על כבודם של אחרים ונמשיך לחלום, לאהוב,
ללמוד וליצור.
דבר המנהל לפתיחת שנת הלימודים תשע"ח
קהילה יקרה שלום
זה אמיתי, מחר נפתחת שנת הלימודים! שמח ונרגש להתחיל את שנת הלימודים מחר, צוות בית הספר עבד בימים האחרונים במרץ רב בהכנות לקראת השנה החדשה וזו הזדמנות כפולה עבורי לברך אותם על העשייה הנפלאה לקראת הפתיחה ועל קבלת הפנים החמה שקיבלתי מהם. מודה גם לכל אותם הורים שהיו ועזרו בימים אלה.
שנה חדשה היא תמיד אפשרות לשינוי והתחדשות, זוהי הזדמנות גדולה להשאיר מאחור את מה שפחות אהבנו והיה פחות מוצלח עבורינו ולאמץ דברים חדשים. אני מאחל לכולם כפרטים וכקהילה להצליח למצוא דברים טובים, חדשים, שאיפות לשנה החדשה ולהגשים אותם. ברמה האישית לי יש חלומות רבים שאני מאוד מקווה שיתחברו לעוד חלומות רבים של תלמידים הורים ומורים בקהילה ושנפעל יחד להגשימם השנה. לחלום זה מאוד חשוב ואנחנו חייבים לעצמינו ולקהילה להשאיר זמן ומקום לחלומות , בכדי להגשים את החלומות נצטרך לחבר גם תהליכים של תכנון וכמובן גם ביצוע.
בתפיסתי בכדי להגשים חלומות אנו זקוקים לשותפים, קודם כל ברשויות השונות (עיר ומשרד החינוך), בבתי ספר דומים ובגורמים אחרים, אני עסוק ביצירת שותפיות וקורא לכל אנשי הקהילה שיש להם מחשבות על שיתופים אפשריים ליצור קשר ולהניע מהלכים.
בשלב זה אחבר במספר מילים למציאות של פתיחת השנה. בשנה זו אנו מצווים לערוך צמצומים רבים בתקציב, מסיבות שונות גם תהליך ההסדרה וגם קיצוץ בתקן הכיתות של בית הספר. את הקיצוצים נרגיש בשני דברים בולטים. הראשון פורסם במכתב הפרידה של קודמתי, רוני. בלום, שינוי בלוח הצלצולים של בית הספר, שמטרתו היתה ניצול נכון יותר של שעות העבודה בכדי להוסיף שעות הוראה וחונכות. והשני הוא ירידה בהצע השיעורים בנקודות שונות במערכת.
הודעות: מחר נתחיל את יום הלימודים הראשון בשעה 8:15 בשעה 9:30 יתקיים טכס פתיחת שנה, כל הקהילה מוזמנת. יום הלימודים הראשון יסתיים בשעה 12:00.
בברכת שנה טובה
רמי
